החלטה בתיק בש"פ 1092/05

           בפניי עררים על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (השופטת ר' ברקאי) מיום 9.1.05, אשר הורה לעצור את העוררים עד לתום ההליכים במשפטם. בעת שמיעת הטענות החלטתי לדון בעררים במאוחד עקב היותם קשורים בפרשה אחת.

           ביום 13.12.04 הוגש כנגד העוררים כתב אישום, בו יוחסו להם קשירת קשר לביצוע פשע, שוד בנסיבות מחמירות, רצח וחבלה בכוונה מחמירה. על פי הנטען בכתב האישום, ביום 24.11.04 קשרו העוררים ואדם נוסף בשם עצאם טראבין (להלן: עצאם)  קשר לשדוד חנות מכולת בישוב שגב שלום (להלן: החנות). על פי הנטען, סמוך לשעה 24:00 נכנסו השלושה לחנות, לאחר שכיסו את ראשיהם בכפיות ואת נעליהם בשקיות ניילון. כן נטען כי העורר בבש"פ 1092/05 (להלן: זוהיר) איים על שלושה אנשים שהיו בחנות, בעת שהעורר בבש"פ 1223/05 (להלן: סולימאן) ועצאם ניגשו לקופה וניסו להוציא ממנה כסף. משלא הצליחו סולימאן ועצאם להוציא כסף מהקופה, נטלו סך של 5,000 ש"ח מהמגירה ועצאם הורה לקטין שהיה בחנות (להלן: הקטין) להתקשר לאביו, שהינו מבעלי החנות, על מנת שיביא עוד כסף. בשלב זה, על פי הנטען, יצא מדירתו שמעל החנות אחד מבני המשפחה של בעלי החנות (להלן: מוסא), בעקבות הרעשים ששמע, והחל לצעוק "גנבים, גנבים". כן נטען כי סולימאן ירה לעבר מוסא והחל לברוח מהמקום, יחד עם עצאם, כששניים נוספים מבני המשפחה של בעלי החנות שהגיעו למקום רודפים אחריהם. סולימאן ועצאם ירו לעבר הרודפים, כך נטען, וכתוצאה מהירי נפגע מוסא בעכוזו ובירכו. זוהיר, אשר נותר בחנות באותה עת, איים באקדח על שלושת האנשים שהיו בחנות. על פי הנטען, זוהיר הצמיד לראשו של הקטין אקדח, אילץ אותו ללכת לכיוון דלת החנות, יצא מהחנות והחל לירות לעבר אדם בשם האני שהיה באותה עת מחוץ לחנות (להלן: האני). כתוצאה מהירי, כך נטען, נפגע האני בגבו באופן אשר הביא למותו.

           עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה לעצור את העוררים ואת עצאם עד לתום ההליכים במשפטם. בית המשפט קמא ערך דיון בבקשה ובסופו החליט להורות על מעצרם של העוררים כמבוקש. בית המשפט מצא כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת המעשים המיוחסים לעוררים בכתב האישום נוכח הודאתו של עצאם וחיזוקים שונים שנמצאו לה. בין היתר, ציין בית המשפט את החיזוקים הבאים: עדותו של אחד האנשים שהיו בחנות בעת האירוע, אשר זיהה את זוהיר וציין כי הכפייה נפלה מפניו במהלך האירוע; עדויותיהם של מוסא והקטין, הקושרות את זוהיר לירי בהאני ואת סולימאן לירי במוסא; והודעותיהם של העוררים, העומדות בסתירה להודעותיהם של אחיו של זוהיר ואשתו של עצאם.

           עוד קבע בית המשפט קמא כי קמה עילת מעצר נגד העוררים נוכח העבירות שיוחסו להם בכתב האישום, היוצרות חזקת מסוכנות שלא הופרכה בנסיבות העניין. כן ציין בית המשפט כי קיימת סכנה שהעוררים יימלטו מן הדין, ובמיוחד כך לגבי סולימאן, אשר הינו תושב הרשות הפלסטינית. באשר לעצאם, קבע בית המשפט קמא כי יש להאמין שהפנים את חומרת מעשיו וכי חלופת מעצר ראויה עשויה להבטיח את המסוכנות הנשקפת ממנו, בהתחשב בכך שגילה חרטה ומסר גרסה מלאה לחוקריו. נוכח האמור לעיל, הורה בית המשפט על מעצרם של העוררים עד לתום ההליכים וקבע כי בעניינו של עצאם יוגש תסקיר מעצר.

           על החלטת בית המשפט לעצור את העוררים עד לתום ההליכים הוגשו העררים שבפניי.        טענתה העיקרית של באת-כוחו של סולימאן היא כי אין ראיות לכאורה להוכחת האישומים המיוחסים למרשה, בהתחשב בכך שסולימאן לא זוהה על ידי אף אחד מהמתלוננים וכן בכך שעדותו המפלילה של עצאם אינה מהימנה נוכח נסיבות גבייתה. כן טוענת באת-כוחו של סולימאן כי הובטחו לעצאם טובות הנאה תמורת עדותו, נוכח מזכר שרשם שוטר ששוחח עמו בו נכתב כי עצאם אמר שאינו מתכוון להסתובב בישוב לאחר שהסגיר אחרים. מכאן למדה באת-כוחו של סולימאן כי יש לראות בעצאם עד מדינה ולפיכך טוענת היא כי טעה בית המשפט קמא כשקבע כי לעדותו של עצאם נחוץ חיזוק, להבדיל מסיוע.

           טענתו המרכזית של בא-כוחו של זוהיר היא כי היה על בית המשפט קמא להורות על עריכת תסקיר מעצר לגבי מרשו - כפי שהורה בית המשפט לגבי עצאם - או לכל הפחות לבחון אם קיימת חלופת מעצר ראויה אשר יש בה כדי להשיג את תכלית המעצר.

           מנגד, טוענת באת-כוח המדינה כי קיימות די ראיות לכאורה להוכחת אשמתם של העוררים. כן טוענת באת-כוח המדינה כי לא ניתן להפיג את מסוכנותם הרבה של העוררים באמצעות חלופת מעצר.

           לאחר שעיינתי בעררים ושמעתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין העררים להדחות. באשר לקיומן של ראיות לכאורה, מהעיון בנספחים שצורפו לכתבי העררים ובהחלטת בית המשפט קמא עולה כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתם של העוררים בעבירות המיוחסות להם. מקובלת עלי מסקנת בית המשפט קמא כי לעת הזאת עדותו של עצאם, הנתמכת בחלקים מסויימים בעדויותיהם של המתלוננים ובסתירות בין עדויותיהם של העוררים לבין עדויות בני משפחתם, עולה כדי אותו פוטנציאל ראייתי הנדרש בשלב המעצר. ההכרעה באשר למידת האמון שיש ליתן בעדותו של עצאם, הינה הכרעה שיבחן בית המשפט קמא, בסיומם של ההליכים. כך גם בכל הנוגע לטענה כי עצאם הינו עד מדינה.

           בהתקיים ראיות לכאורה, שוכנעתי כי קמה עילת מעצר נגד העוררים, נוכח המסוכנות הרבה הנשקפת מהם. המעשים החמורים המיוחסים לעוררים בכתב האישום - רצח, מעשי אלימות חמורים ושוד תוך שימוש בנשק חם - מקימים חזקת מסוכנות אשר לא נסתרה בנסיבות העניין. נוכח סוג העבירות המיוחסות לעוררים ונסיבות ביצוען, לא מצאתי כי ניתן להגשים את תכלית המעצר ולהפיג את מסוכנותם הרבה של העוררים על ידי חלופת מעצר. לכך יש להוסיף כי בכל הנוגע לסולימאן, הרי שקיים חשש ממשי כי יימלט מן הדין נוכח היותו שוהה בלתי חוקי בארץ. הבאתי בחשבון כי בית המשפט קמא הורה על עריכת תסקיר מעצר בעניינו של עצאם, על אף המעשים החמורים המיוחסים לו, אך בטענה זו בלבד אין כדי להכריע את הכף לטובת שחרורם של העוררים לחלופת מעצר, ואף אין בכך הצדקה לקבלת תסקיר מעצר ביחס לאחרים. כפי שציין בית המשפט קמא, עצאם גילה חרטה ומסר גרסה מלאה לחוקריו ולפיכך  סבר בית-המשפט כי ייתכן שהפנים את חומרת מעשיו וכי תמצא חלופת מעצר ראויה העשויה להבטיח את המסוכנות הנשקפת ממנו.

           נוכח הבקשות החוזרות ונשנות כמו בענין זה שלפני לקבלת תסקיר מעצר, אני מוצאת להעיר, בשולי הדברים, כי תסקיר מעצר הוא כלי-עזר שיש בו כדי לסייע לבית-המשפט להכריע בשאלת התאמה לחלופה, וכן להערכת החלופה המתאימה. אולם, בית-המשפט נעזר בו - כשאין מדובר בקטינים - רק במקרים בהם מתקשה בית-המשפט עצמו לבחון שתי שאלות אלה. כאשר הנתונים המצויים בפני בית-המשפט מאפשרים לו להכריע בשאלת התאמת המקרה לחלופה, או בשאלת התאמת הערב והתנאים המוצעים לחלופה, אין מקום, כדבר שבשגרה, להפנות את העורר לשירות-המבחן. ידיו של שירות-המבחן עמוסות עבודה, הזמן הנתון לתסקירי מעצר הוא מטבע הדברים קצר, דבר העלול להביא לבדיקה שטחית בלבד של הנתונים. לפיכך, יש לנצל את מומחיותו של שירות-המבחן במקרים המתאימים לכך.

           אשר-על-כן, העררים  נדחים.

           ניתנה היום, י"ח באדר א התשס"ה (27.2.05).

                                                                                                ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: